הכרעת דין בתיק ת"פ 13780-11-12 - פסקדין

מבוא

1.     המאשימה מייחסת לנאשם ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 335+333(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן-החוק) וגניבה-עבירה לפי סעיף 383+384 לחוק.  החלטתי לזכות את הנאשם מעבירת הגניבה ולהרשיעו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

2.     על פי עובדות כתב האישום, ביום 1.11.2012 בשעה 23:00 או בסמוך לכך ישבו המתלונן (קטין יליד 1996) וקטין נוסף (א.ע.) על ספסל בתחנת אוטובוס, הנאשם הגיע למקום כשהוא נוהג ברכב ולידו ישב קטין אחר (מ.א.), מ.א. ירד מהרכב ניגש למתלונן וביניהם התפתח ויכוח שבמהלכו ירד גם הנאשם מהרכב וגנב את הטלפון הנייד של המתלונן (להלן-אייפון) שהיה מונח על הספסל. לאחר מכן הנאשם ומ.א. החלו לנסוע מהמקום, בשלב זה צעק המתלונן לעברם וביקש שיחזירו לו את מכשיר האייפון, בעקבות הצעקות חזר הנאשם ברכבו אל המתלונן, ירד מהרכב עם מוט ברזל והכה את המתלונן בראשו באמצעות המוט. הנאשם ניסה להכות את המתלונן פעם נוספת בראשו, אך המוט פגע בידו של המתלונן בעת שניסה להגן על ראשו. כתוצאה מכך נגרם למתלונן שבר בבסיס מטקרפל 5 ביד ימין, שגובסה ונפיחות קלה ורגישות באזור אוקספטלי תחתון.

3.     הנאשם מסר תגובה בכתב לעובדות כתב האישום, לפיה הודה כי התקיים מפגש בין המתלונן לבין מ.א. שהגיע עימו ברכב, וכי התפתח ביניהם ויכוח, מבלי שהנאשם השתתף בו. הנאשם כפר בגניבת האייפון וטען כי מאחר והמתלונן חשד בו בתור מי שלקח את מכשיר האייפון, הוא קילל וצעק על הנאשם, הנאשם ניסה להרגיעו, ירד מהרכב, המתלונן אחז בסכין ורצה לדקור את הנאשם ולכן הנאשם נתן למתלונן מכה על מנת למנוע את דקירתו ובכך הסתיים האירוע. הנאשם כפר בגרימת הנזקים למתלונן וטען כי מ.א. הודה כי הוא זה שפגע במתלונן.

4.     במהלך שלוש ישיבות העידו מטעם המאשימה בנוסף למספר שוטרים, המתלונן, אביו, הקטין א.ע שהיה עימו וקטין נוסף פ שהיה עד לחלק מהאירוע. מטעם ההגנה העידו הנאשם, אחיו שוכרי ודודו של הקטין פ, לאחר מכן סיכמו הצדדים את טיעוניהם בע"פ.

השאלות הטעונות הכרעה

הנאשם אינו כופר בנוכחות במקום ולמעשה בתקיפתו של המתלונן באמצעות מוט ברזל (או מקל), לטענתו היכה את המתלונן מכה אחת (מבלי שהוא אומר היכן פגעה המכה) וכל זאת משום שהמתלונן ניסה לתקוף אותו לטענתו באמצעות סכין שהחזיק.

ב"כ הנאשם הבהיר כי נושא הסכין אינו מקנה לנאשם טענה של הגנה עצמית, אך מתאר נסיבות של מעורבות בקטטה ולא מעבר לכך. הנאשם כפר בגניבת האייפון ומכאן שיש לבחון את השאלות הבאות:

·  האם הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם גנב את מכשיר האייפון?

·  מה היו נסיבות התקיפה של המתלונן, שאלה הכרוכה במספר שאלות משנה:

-האם החזיק המתלונן בסכין וניסה לתקוף את הנאשם?

-באמצעות איזה כלי תקף הנאשם?

-כמה מכות היכה במתלונן ובאיזה חלק מגופו?

מסיכומי הצדדים עלו גם שתי שאלות בנושא קבילות ראיות:

·  האם ניתן להסתמך על אימרת הקטין פ' במשטרה (ת/7) מכח סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש],התשל"א-1971 (להלן- פקודת הראיות) למרות שהשוטר שגבה את האימרה לא העיד בשאלה זו?

·  האם ניתן להסתמך על אימרת הקטין מ.א. במשטרה (נ/2) לאמיתות התוכן, למרות אי העדתו במשפט?

דיון

קבילות הודעת פ' במשטרה (ת/7) והודעת מ.א במשטרה (נ/2)

בטרם נצא לדרך מן הראוי לבחון קבילותן של שתי ראיות לאמיתות תוכנן.